הכתובה היא למעשה תנאים בין הבעל לאישה אשר תיקנו אותם חכמים ז"ל, וכן הכתובה היא שטר חוב של הבעל כלפי האישה,.
אדם הנושא אישה כותב לאישתו שטר כתובה, בשטר זה הוא מתחייב בדברים מסוימים אשר חייבו אותו חכמים כלפי האישה, וכן האישה מתחייבת בדברים מסוימים כלפי הבעל, דבר נוסף שיש בכתובה הבעל רושם סכום של כסף, שבמידה וירצה לגרש את אשתו יצטרך לשלם לאשה סכום כסף זה, לכן הכתובה היא גם שטר חוב.
במאמר זה נבאר ! מדוע חכמים תקנו כתובה?
בזמנים עברו בעל שרצה לגרש את אשתו לא היה דבר שמעקב בעדו, הגבר יכול היה לגרש את האישה בעל כורחה, ובלי סיבה מוצדקת.
חכמנו ז"ל רצו להעלות את מעמד האישה, כדי שבנות ישראל לא יהיו קלות בעיני בעליהם, ושלא יוכל הבעל לגרש בקלות.
לדוגמא: אישה לא תבלה את המאכל לטעמו של הבעל, האוכל טפל בלי מלח, אם הבעל היה כעסן מאד, והאישה במעשיה הכעיסה את הבעל פשוט הבעל היה יכול לגרשה.{כמובן שהדבר תלוי מאד במידותיו של הבעל}.
לכן חכמנו ז"ל תיקנו שבעל שרוצה לגרש את אשתו יצטרך לשלם לה סכום שהתחייב לשלם בכתובה, כך למעשה אדם לא יגרש את אשתו בקלות אלא רק שיש סיבה מוצדקת באמת..
סכום הכתובה שקבעו חכמים לבתולה 200 זוז, ולבעולה 100 זוז, זהו סכום עיקר כתובה, יש גם תוספת כנגד נדוניה שהכניסה לו, ויש גם תוספת שרשם הבעל מרצונו הטוב כמתנה, בזמנם 200 זוז היה שווה ערך לכלכלה של אדם למשך שנה שלמה.
