בשנת 2026, כאשר העולם נע במהירות מסחררת בין מסכים, בינה מלאכותית ושינויים חברתיים עמוקים, אני מוצא שלימודי אנגלית עדיין עומדים בלב ההתפתחות האישית של האדם. לאחר עשרות שנים שבהן לימדתי אנגלית, עסקתי בבלשנות ואף לימדתי תלמידים שהתעניינו בביולוגיה, במדעים ובתרבות כללית, אני משוכנע שהשפה האנגלית איננה רק מקצוע לימוד - אלא גשר אמיתי בין אנשים, רעיונות ועולמות.
כאשר הייתי צעיר יותר, תלמידים למדו אנגלית בעיקר כדי לעבור בחינות. כיום, המצב שונה לחלוטין. צעירים ומבוגרים כאחד משתמשים באנגלית כדי לקרוא מאמרים מדעיים, להאזין להרצאות, לטייל בעולם, לעבוד עם אנשים מארצות שונות ולהכיר תרבויות חדשות. אפילו בטיולים היומיומיים שלי ברגל, אותם אני מקפיד לעשות בכל בוקר, אני שומע סביבי שפות רבות ומרגיש עד כמה האנגלית הפכה לשפה שמחברת בין בני אדם.
אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי במהלך חיי הוא שהתפתחות אישית איננה מסתיימת לעולם. אדם שלומד שפה חדשה ממשיך לאמן את מוחו, לשפר את הזיכרון ולהישאר סקרן. אני רואה בכך דמיון רב לעולם הביולוגיה: בדיוק כפי שהגוף זקוק לתנועה כדי להישאר חיוני, כך גם המוח זקוק ללמידה מתמדת.
בשנת 2026 קיימים כלים טכנולוגיים מרשימים ללימוד אנגלית - יישומים חכמים, שיחות עם בינה מלאכותית וסרטונים מכל רחבי העולם. אך למרות הקדמה, אינני מאמין שיש תחליף אמיתי לסקרנות אנושית, לקריאה טובה ולשיחה בין אנשים.
לדעתי, אדם שממשיך ללמוד, לקרוא, לטייל ולהתעניין בעולם, נשאר צעיר ברוחו גם בגיל מבוגר. זו אולי המתנה הגדולה ביותר של הלימודים ושל החיים עצמם.
