שלום לכל הקוראים והתלמידים שלי !
אתם יודעים, כשאני מסתכל עליכם, אני לא רואה רק תלמידים ללימוד שפה - אני רואה את הסיפור של המקומות בהם אני מלמד. כבר עשרים שנים שאני נע בין ראשון לציון, רחובות, רמלה ולוד, מקומות שהם הרבה יותר מנקודות על המפה - הם הלב הפועם של המדינה שלנו.
ללמד אנגלית בערים אלו - זו שליחות שאי אפשר להסביר במילים פשוטות.
כשאני פוסע בין השכונות, כולל הסמטאות העתיקות של רמלה ושל לוד, אני שומע בליל של שפות: עברית, ערבית, רוסית, גרוזינית ואמהרית. ובתוך המרקם הזה, האנגלית שאנחנו לומדים כאן היא לא רק 'עוד מקצוע'. היא המפתח שפותח דלתות למי שחשב שהן סגורות בפניו.
אחרי כל כך הרבה שנים של הוראת ילדים ומבוגרים, למדתי שהקושי הגדול הוא לא הדקדוק. הקושי הוא הביטחון. כשאנחנו מתרגלים שיחה, אני רואה איך המילים באנגלית מצליחות לגשר על פערים ששום שפה אחרת לא מצליחה.
בחדר הזה, אין חומות. יש רק רצון משותף להבין ולהישמע.
יש משהו מיוחד בללמד אנגלית דווקא בערים אלו. זה הניגוד בין ההיסטוריה של הערים לבין השפה המודרנית והגלובלית שאנחנו מנסים לאמץ.
כשאני רואה תלמיד שלי מלוד מצליח לנהל שיחה באנגלית, או תושבת רמלה שכותבת מייל ראשון בשפה הזו – הלב שלי מתמלא בגאווה של מורה שמרגיש שהוא באמת שינה משהו.
ובראשון לציון ורחובות – הערים עם המורשת הכי מרשימה של תחילת "עידן הציונות המתחדשת" – לחזות ולהתפעם מהצברים הצעירים והמוכשרים של שנות האלפיים !
ללמוד – בחשק, בהשקעה ובהתמדה.
ותמיד – עם חיוך והנאה !!!
