ציטוטים מחווית לסונס סקול 🤝🏼 לוגו של הכיתה

מתאים לך
מורה פרטי
שמתאים לך

היי כאן אלה מהכיתה / lessoons ✌🏼
מזמינה אתכם לחוויה טכנולוגית חדשה שפיתחנו, לחיבור למורה שבאמת מתאים לכם

תתאים לי מורה שמתאים לי
מתחילים מכאן 👋🏼
הכיתה :: איך הופכים למידה לאפקטיבית?

איך הופכים למידה לאפקטיבית?

מבוא

כאשר מדברים על תהליכי למידה, מדובר בנושא מאד רחב מחד, אך גם מאד אישי מנגד.

כשמסתכלים על השורה התחתונה- לא משנה אם אנחנו בבית הספר היסודי, התיכון או באקדמיה, לא משנה אם אנחנו דנים בלימודי מתמטיקה, אנגלית או היסטוריה; יש תוכן מסוים שאנחנו לא מכירים - וצריכים להכיר; בין אם מדובר באוצר מילים, בכללי לשון או שפה, בין אם מדובר בטכניקות מתמטיות, או פונקציות מרוכבות, ובין אם מדובר ברצף של תאריכים שמרכיבים אירוע מסוים שקרה היכן שהוא ומתי שהוא בעולם. נקודת המוצא היא שהתוכן הזה זר לנו, ונקודת הסיום, בשאיפה תהיה שהתוכן מוטמע בתוכנו.

ישנן גישות רבות ודרכים רבות לחלק זאת; במאמר זה ננסה לחלק את לפי גילאים ולפי מקצועות;

למידה אפקטיבית לפי גילאים

למידה אפקטיבית לילדים

שימוש בדוגמאות- 

ילדים הינם בעלי עולם אסוציאציות רחב מאד, שהולך ומתפתח עם הזמן וככל שהם מתבגרים, כאשר מטמיעים תכנים חדשים, טכניקה טובה מאד היא שימוש בדוגמאות, כמובן שיש צורך במסגרת תיאורטית, מתודולוגיה או טכניקה בסיסית, אבל אחת הדרכים האפקטיביות ליצור למידה ולהטמיע תכנים היא באמצעות דוגמאות- בתחילה קלות, ולאט לאט- קשות ומורכבות יותר.

הפשטת תכנים ופירוק לרכיבים פשוטים-

טכניקה נוספת היא הפשטת תכנים ופירוק לרכיבים פשוטים עד כמה שניתן. הכוונה היא לכך שכאשר יש רצף של פעולות שצריך לעשות (לדוגמא- חילוק ארוך בחשבון), יש לפרק את הצעדים עד כמה שניתן, ומזה ליצור את המכלול.

אנלוגיות ואסוציאציות-

טכניקה נוספת היא יצירת אנלוגיות ואסוציאציות רבות לתכנים המועברים. ילדים הם כידוע בעלי עולם תוכן רחב ועשיר, וככל שנחבר להם תכנים חדשים לתכנים שהם כבר מכירים, ניצור קשרים, ניתן סימנים, כך יהיה קל יותר להטמיע את אותם תכנים חדשים; אולי בהתחלה באמצעות הקשרים לא הגיוניים, אשר נלמדים בע"פ, אך אט אט, עם ביסוס החומר, ייתכן שתיווצר תמונה גדולה יותר ומלאה יותר של כל המכלול.

למידה אפקטיבית לבני נוער

שימוש בתיאוריה-

שימוש בתיאוריה חשוב יותר כאשר דנים בבני נוער; הנקודה היא שיש להכין בני נוער לעתיד לבוא בהמשך הדרך הלימודית שלהם אשר בה, כמעט בכל מסלול שיבחרו, ישנן תיאוריות רבות, טכניקות ומתודולוגיות שונות ומגוונות, וחשוב להיחשף ולהכיר אותן; גם את התיאוריה ניתן להטמיע באופן מרוכך, כי לעיתים זה הרבה מדי, אך חשוב להיחשף לתיאוריות השונות, כי ככל שמתקדמים, הן נעשות רבות יותר, ואף מורכבות יותר.

דוגמאות-

למרות זאת, כמובן שגם כאן יש לעשות שימוש נרחב בדוגמאות רלבנטיות, אשר יבנו מכלול ולמעשה יצקו תוכן לתוך כל אחת מאותן תיאוריות או טכניקות שנלמדות.

למידה אפקטיבית באקדמיה

למידה יסודית של תיאוריות-

כאן למעשה התיאוריות נעשות מורכבות יותר וחשוב ללמוד אותן ולהכירן לעומק. למעשה עבודת הכנה טובה ליכולת לגשת ולהטמיע תיאוריות, נעשתה כאשר בתור בני נוער בתיכון, התמודדנו עם תיאוריות רכות יותר, אך פיתחנו דרכים וגישות לרכוש ולהטמיע אותן.

שימוש בדוגמאות-

כמובן שגם כאן חשוב לחבר את זה להקשרים מסוימים, היינו להשתמש במגוון רחב של דוגמאות הן כאלו שמציגות רמות קושי משתנות, והן כאלו שמציגות שימוש בפריטים שונים ומגוונים מתוך אותן טכניקות או תיאוריות, בהתאם להקשר.

שימוש במקרי בוחן-

הסתכלות נרחבת על שימוש בדוגמאות הוא למעשה שימוש במקרי בוחן (Case Studies). מקרי בוחן הם למעשה אסופה של דוגמאות, כאשר בין אותן דוגמאות יש חוט מקשר מסוים, ולמעשה באופן הזה, ניתן לראות שימוש רחב ומלא יותר בתיאוריה, על כל היבטיה, או לפחות חלק משמעותי יותר ממנה. באופן הזה ניתן להטמיע הן יישומים פרקטיים של התיאוריה, והן להבין את כל המכלול אשר עליו חולשת התיאוריה ובו היא מטפלת.

למידה אפקטיבית לפי מקצועות

למידה אפקטיבית במקצועות הומניים

מקצועות הומניים בכללותם כמו תנ"ך, היסטוריה, אזרחות וכו', הם מקצועות רבי מלל, מלאי תוכן ועתירי פרטים, אשר לעיתים מכלול הפרטים, התאריכים, הגישות, תתי המקרים ועוד, כ"כ רחבים, שקשה להפנים את הכל במכה אחת, על כן הגישה הכללית אליהן צריכה להיות מותאמת למאפיינים המיוחדים של המקצועות הללו;

שינון ושימוש בסימנים (כמו ראשי תיבות)-

לעיתים ראשי תיבות והקשרים טקסטואליים, בין אם הם הגיוניים ובין אם לאו, עוזרים להטמיע את החומר, פשוטו כמשמעו, והלכה למעשה "עושים את העבודה", ואף עוזרים "לשלוף את החומר" בעת מבחן, לחבר את כל הקצוות, ולהצליח להתמודד עם שאלות בזמן אמת.

שימוש באסוציאציות-

שימוש באסוציאציות היא למעשה בעלת פונקציה דומה לשימוש בראשי תיבות; מטרתה היא ליצור הקשר מסוים בין פריטים שונים וכך להצליח "לשלוף" את כל אותם פריטים בזמן המבחן.

כתיבה חוזרת-

דרך טובה להטמיע טקסטים שאוגרים בתוכם רעיונות ופרטים רבים היא באמצעות כתיבה מחודשת שוב ושוב ולסירוגין, של מקטעים מתוך אותם טקסטים, וחזרה על כך פעם אחר פעם ובאופן ספורדי לאורך כל תהליך הלמידה. למעשה בשימוש בטכניקה זו מתבצעים ביסוס והשרשה של החומר בכללותו, מה שיכול לסייע מאד "לשלוף" אותו באופן מוצלח בזמן המבחן, כאילו הייתה זו עוד חזרה כמו שתרגלנו קודם לכן.

הבנת מכלול ההקשרים והפריטים-

למי שבכל זאת מצליח "להתחבר" לתוכן, כמובן שהבנה מעמיקה של כל התמונה עשויה מאד לעזור ותיתן למעשה למי ששולט בה, את האפשרות להוציא החוצה את החומר בעת המבחן או הצורך, ואף לשקף לצד השני, הבודק אותו, שהוא שולט בתכנים. חשוב לציין כי גם כאן נדרשים שינון והבנה מעמיקה של החומרים וההקשרים.

למידה אפקטיבית במקצועות ריאליים

מקצועות ריאליים הם מקצועות כמו מתמטיקה, פיסיקה, כימיה וכו'. אלו מקצועות עמוסים בתוכן, בנוסחאות, בשיטות, במקרי קצה ועוד.

הבנת הטכניקה-

במקצועות הללו, הבנת הטכניקה היא בעלת חשיבות מכרעת; מבלי להבין את הטכניקה, לא ניתן לפתור את התרגיל נכון, ולעיתים לא ניתן לפתור אותו בכלל. חשוב מאד לשלוט בטכניקה ולהבין מה יש לעשות בכל מקרה ומקרה. כמו כן חשוב להסתכל גם על התמונה אחורה- חשוב לדעת להחליט עם הפתרון שהושג הוא באמת הפתרון הנכון לתרגיל.

למידה מהקל אל הקשה-

כמו בכל נושא, ובפרט במקצועות הריאליים, בכדי לבסס ולהפנים את העקרונות, שיטה עדיפה היא לעבוד מן הקל אל הקשה; היינו להתחיל מהמובן מאליו, ובהדרגה להוסיף עוד סיבוך ועוד פיתול ועוד מורכבות, ולבסוף להיות מסוגלים להתמודד עם בעיות ברמה הכי גבוהה.

תרגול, תרגול ועוד תרגול-

זו למעשה הדרך לשלוט בטכניקה במקצועות הריאליים, ובכלל- בכל נושא שהוא; תרגול מרובה משלב את הבנת השלבים, הבנת הטכניקה, הבנת הרעיונות שעומדים מאחורי הטכניקה והבנת ההקשר של כל הנושא במכלול הרחב יותר.

חיבור בין התיאוריה לבין הפרקטיקה-

בסופו של דבר, לכל הטכניקות הללו יש תכלית מסוימת, זה מסביר תנועות מכניות של גופים, זה מסביר בדיקת השערות, זו דרך לבצע אלגוריתם מאד מורכב וכו'; חשוב מאד להבין מה הקשר בין הדרך שאנו פותרים תרגיל מסוים, או כותבים קוד מסוים, לבין המטרה הגדולה שהיא למעשה המוטיבציה בכלל לניסוח וקביעת או המצאת הטכניקה הזאת, עליה אנחנו עמלים כל כך.

למידה אפקטיבית בלימודי שפות

לימוד של שפה הוא נושא מורכב כיוון ששפה היא מאד דינמית, מאד תלוית הקשר, מאד משתנה ממקום למקום, מאזור לאזור, יש ניבים ויש סגנונות ויש זיקה גם לתרבות ולמנטליות של העם הדובר את השפה וכו'. בכ"ז ישנם כמה עקרונות שיישום שלהם יסייע בלימוד השפה והפנמה שלה.

האזנה לטקסטים, לסרטים, למוסיקה, לפודקסטים וכו'-

כיוון ששפה, מטבעה, היא מתגלגלת, מתחדשת, מוזנת מהקשר, מתרבות וכו', חשוב מאד להאזין לטקסטים בשפה שלומדים, להיחשף לסרטים (אם אפשר- ללא תרגום), למוסיקה וכו. זה נותן הקשר נכון, זה מעשיר ומגוון, ומהותי בשביל להבין עקרונות שונים ותלויי הקשר בשפה שלומדים.

שיחה פעילה עם פרטנרים חיים-

פעילות זו היא למעשה תרגול, ויישום של כל הכלים שנלמדו. זה מחדד את תהליך הלמידה, ממקד אותו, והרעיון הוא שפעילות זו תכוון את מי שלומד ומתרגל להגיע בכוחות עצמו למה שרצה להגיד מלכתחילה.

כתיבה על מחשב/סמארטפון-

כתיבה של טקסטים, בין אם הם מומצאים, ובין אם הם ציטוטים של שירים למשל, מאד יכולים לסייע בהבנה והפנמת שפה, ראשית כי זו עוד פרקטיקה ועוד תרגול, ושנית כי לרוב ישנם פיצ'רים של תיקון אוטומטי, או של סימון שגיאות כתיב, או שגיאות לשוניות, מה שמסייע מאד לתהליך הלמידה ועוזר למקד ולכוון באופן מדויק.

לסיכום

במאמר זה סקרנו חלק מן השיטות לשינון, לימוד והפנמה של תכנים חדשים. הטכניקות, הניואנסינים וההעדפות אינדיבידואליים לכל אחד ואחת, אך יש הרבה מן המשותף.

חשוב לזכור שככל הנראה אין שיטה אחת מסוימת שעובדת, כי אם אינטגרציה של מספר שיטות, והמינונים וההרכבים המדויקים של השיטות הללו, בסופו של דבר אישיים.

צור קשר עם מנהל האתר